תהליכי עיבוד אבל ואובדן לאחר מות בן משפחה שעיר

/, אהבה, אובדן, בני אדם, חיות ואנשים, חתולים, כלבים, משפחה/תהליכי עיבוד אבל ואובדן לאחר מות בן משפחה שעיר

תהליכי עיבוד אבל ואובדן לאחר מות בן משפחה שעיר

בואו נדבר על אבל ואובדן,

לפי מה שהמחקר הפסיכולוגי יודע היום, אבל על מותה של חיית מחמד הוא אחד מסוגי האובדן הקשים ביותר לאדם. כן, הרבה פעמים יותר מאבל על מותו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
ההשערה שלהם היא שהחתול או הכלב ממלא תפקיד של בן משפחה אצלנו, אח, הורה או צאצא. הוא חי איתנו בבית ואנחנו נמצאים איתו בקשר הדוק ויומיומי. וגם העובדה שהוא ובכן, בעל חיים ומצד שני, לא בעל חיים עבורנו, או שהוא בעל חיים ולכן הוא יותר אנושי מבני אנוש.

יש גם כמובן את העניין של האהבה שאנחנו מקבלים מהם שהיא חסרת גבולות , ישרה ועוטפת. לא פלא שמדובר באחת מחוויות האובדן הקשות ביותר.
(בפוסט הבא אתמקד בכל הדרכים הטראומטיות שאנחנו מאבדים את החברים שלנו ובמה נוכל לעשות כדי להפרד מהם בכבוד שמגיע להם. ) הדעות חלוקות בנוגע למה יותר נורא, אובדן פתאומי וטרגי או דעיכה ארוכה ומייסרת. אני חוויתי את שניהם ולדעתי השני היה יותר גרוע. אבל זאת החוויה האישית שלי.
יש מודלים שמתארים איך אנשים מתמודדים עם אובדן, כמו המודל של קובלר רוס. רובנו מכירות אותו : הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. זה תיאור שהוא כללי. כל אחת מתאבלת אחרת. ובכל תרבות מנהגי האבלות שונים. אין נכון או לא נכון במה שנרגיש בזמן כזה.

אחת הבעיות באובדן של חתול או כלב הוא שאין לנו טקסי אבלות ואין הכרה חברתית בכמה זה כואב לנו. אין אישור לעצור ולהתאבל.
אבל שוב, לא כל האנשים זקוקים לטקסים. "בטוטם וטאבו" (ספר של זיגמונד פרויד) קראתי על חברה בה ברגע שאדם מת לא מתאבלים עליו אלא להפך, אסור להזכיר אותו בשום דרך. אנשי אותה תרבות מחלימים מאבל בדיוק כמו שאנחנו מחלימים ממנו. הם חשים את אותם רגשות ולוקח להם אותו זמן החלמה כמו שלנו.
כמה זמן זה לוקח ? בממוצע, כתוב במקורות, שזה לוקח שנה. ושלב האבל הכבד הוא כחודשיים בהם יש פגיעה בתפקוד היומיומי. אבל זה אף פעם לא מפסיק לכאוב. את פשוט לומדת לחיות עם זה וזה נעשה קל יותר. בערך 15% מהאנשים לא מצליחים להחלים לבד ויזדקקו לעזרה מקצועית.

מתי זה הזמן לאמץ חיה נוספת ? שוב, אין תשובות ברורות. אני אומרת, ברגע שהסתיים השלב הראשון באבל. החלק הקשה יותר. או ברגע שאתם חושבים שאתם מוכנים.

אז מה תוכלו לעשות באמת כדי להתגבר ? אני לא יודעת. אין לאיש תשובה לזה. זה אישי. בישראל שהיא אמפרייה של שכול אבל ואובדן, לצערנו, המגמה הנפוצה בהתמודדות היא למצוא באובדן משמעות ולהנציח את הזיכרונות. וההבנה שגם אם מישהו הלך מעימנו, מותו אינו הסוף, מערכת היחסים איתו ממשיכה איתנו הלאה.

לי עוזר לזכור את כל הרגעים הטובים שהיו בינינו. את השנים היפות שהם חלקו איתי. את האהבה שהייתה בינינו. ולמרות שהם אינם, אני לא לבד. אני אהבתי אותם והאהבה הזאת השאירה בי סימנים. מי שאהבתי לעולם לא יעזבו אותי. ואני לא מתחרטת למרות הסבל והכאב, הם העניקו לי כל כך הרבה אושר, זכיתי בהם בזמן שבו היו פה. וזוהי דרכו של עולם, שכל דבר בו מסתיים. הכל משתנה, ובסוף הכל נגמר. אבל כל עוד אני פה אני אחיה ואוהב ואז אפרד ואכאב. אקבל את האהבה והשמחה לצד האבל והכאב כי אחד לא בא בלי השני. וכל עוד האהבה שלי אליהם קיימת וכל עוד אני כאן, הם יחיו בליבי.

ספרו לי על החיות שלכם שאהבתם ואיבדתם.

בתמונה – גרגנטואה זצ"ל, אחי היקר ומלך החתולים
החתול שלימד אותי אהבת חתול מה היא.

 וליידי ז"ל אמא שלי.

About the Author:

Leave A Comment