ספרטה של החתולים ומחנה העבודה לכלבים

/, בני אדם, התנהגות, חמידות, חתולים, כלבים, סיפור/ספרטה של החתולים ומחנה העבודה לכלבים

ספרטה של החתולים ומחנה העבודה לכלבים

להגיע מעולם הכלבים לעולם החתולים זה שוק תרבותי. זה להגיע לתרבות אחרת, שונה מאוד מכל מה שהכרת עד כה.

נניח נקח קבוצת חתולים וקבוצת כלבים:

בקבוצת חתולים. כל יום יש שירשורי: החתול השתלט לנו על המיטה חחחח איזה חמוד, נסיך, הנה החתול בתוך המקרר, חחחח, איזה חמוד,הוא לא מוכן לצאת, החתול ממיין כביסה נקייה ומלוכלכת ויושב עליה קורע אותה, חחח תראו איזה מקסים, החתול בתוך ארונות האוכל והבגדים ואז הוא מפיל הכל, איזה בידור, נסיך מושלם של אמא, החתול קופץ לנו לתוך הצלחות וחוטף את כל האוכל לעצמו, תראו צילמנו וידאו, יאי החיה הזאת מושלמת, נסיכה, החתולה שוכבת על מרבד התפילה מסרבת להתפנות, על הקוראן, התנך, אכלה את התפילין, חחח , נסיכה, מהממת, תשמור עליה, הנה החתול מעיר אותנו בלילה כשהוא יושב לנו על הגרון, חחח מושלם, איזה פרצוף ! הנה אטילה (שם בדוי) מפתח נשק גרעיני להשמדה המונית, חחח מקסים, ופרעה, הוא מתכוון לזרוק את כל הכלים מהשולחנות לים, איזה מאמי. הנה סנטיאגו יוצא לעוד יום של טיהור אתני, איזה מלך, תשמרי עליו, יצור טהור! וככה זה ממשיך וממשיך. ההיקסמות לא נגמרת.

 

סנטיאגו ישן

בעוד בקבוצת הכלבים, ובכן – הנה הכלב שלי, הוא ישן על מסמרים ובטח לא על המיטה, אני מראה לו מי הבוס ! כלבה, עושה תסחים בגבעות, כאן סיימנו מסע של חמישים קילומטר ביום אחד בו בובי סחב עשרים קילו חומר נפץ על גבו. הנה הכלבה מתאמנת בירי בשטח בנוי, הנה היא מחפשת משהו מיותר לגמרי שלקח לנו שבועיים של אימונים יומיומיים ללמד, לא יודעים למה, הנה פה היא מושפלת, הנה פה היא לא אוכלת דברים, לא קופצת, לא נוגעת ולא נושמת לנוכח עשרים אלף דברים שרוקדים לה על הראש. הנה היא פה עומדת דום, פה היא עומדת על הראש, הנה פה היא שומרת את הפה שלה לעצמה ופה היא הולכת כבולה בשלשלאות. יום טוב.

 

 

 

ליירה באג'לטי

 

 

 

 

 

 

ליירה בשיעור רעייה

 

 

ליירה מתאמנת בטריקים מועילים בבית

אז ברור לכם : 

א. איזו קבוצה יותר חמודה.

ב. מי מחברי הקבוצה נהנה יותר

ג. מי קצת פאשיסט

ד. מי מנותקת לחלוטין מזה שהבית שלה נחטף והיא הפכה דיירת משנה

אני לא בטוחה בכלל מה הוביל לשוני הענק הזה בגישות. הרי גם חתול אפשר למשמע ולאלף וזה הופך את החיים נעימים יותר , לפחות אפשר לאכול בשקט (הו כן, זה מאוד אפשרי, זה פשוט לא משהו שאנשים טורחים לעשות.

 ואפשר פשוט לחיות עם כלב בסבבה בלי ללמד אותו כלום במשמעת וזה גם ילך פחות או יותר בסדר (חוץ מאכילת זבל וחרא, אבל עדיין לא חייבים להיות בקטע היסטרי של להשליט משמעת. אפשר ללכת עם רצועה, אפשר לשים מחסום, אפשר ללמד רק את זה.)

יש לי הרגשה שיש פה קונספט תרבותי שמכתיב את ההתנהגות שלנו יותר מצורך מהותי שנובע מההבדלים בהתנהגות בין החתולים לכלבים.

מצד אחד יש יופי גדול בכבוד שהחתולאים נותנים לחיות שלהם ולעצמאות שהם מטפחים. מצד שני, תשאירו חתולים לבד עם עצמם והם יקבלו החלטות של חתולים. זה אומר שאם לא תתערבו זה יהפוך לספרטה. מי ששורד לבדו יופי. מי שלא ? חבל מאוד, בעיה שלו. זה יכול להתפתח למלחמת עולם שלישית אצלכם בבית בה החתולים הורסים את החיים שלכם ושל החתולים האחרים בבית ואתם תחליטו לא להתערב. ואתם יודעים למי שמור המקום הכי חם בגיהינום ? בדיוק. לאלו שמחליטים לא להתערב.

אצל הכלבנים לעומת זאת הכלב לא יכול לנשום ולא להחליט על כלום. וגם כלב ,כמו כל חיה, צריך להרגיש שיש לו יכולת לשלוט על החיים שלו ולא שהכל נכפה עליו. אחרת זה כמו לחיות במחנה עבודה פאשיסטי.

צריך איזשהו איזון. והאיזון הזה מתחיל בזה שבני האדם הם החיה היחידה שאני מכירה שמספרת לעצמה סיפורים. אנחנו פשוט לא מסוגלים להתמודד עם המציאות בלי לספר עליה סיפור. זאת היכולת הכי גדולה שלנו וגם המגבלה הכי אדירה. ובינתיים החיות האחרות שהם גם בני המשפחה שלנו סובלים לפעמים מהסיפורים שאנחנו מספרים עליהם. אז אי אפשר שלא לספר סיפורים, זה חלק ממי שאנחנו כבעלי חיים מסוג אדם, פשוט צריך שנמצא סיפור חדש לספר על כלבים וחתולים.

 

 

About the Author:

Leave A Comment