חלק ב'
בוסרונים מתבגרים לאט. אומנם אומרים את זה על המון גזעים. אבל כאן ההתבטאות הזו היא ממש אנדר סטייטמנט. כשהיא הייתה בת שנה, היא הייתה בערך בגיל המנטלי של חצי שנה, ויש לי למה להשוות. הכלבים האלו מתבגרים נורא נורא לאט. ובהתחלה יש להם פוקוס של אמבה על ספידים. ריכוז לא תשיגו מהם בהתחלה, כי דעתם תהיה מוסחת כל הזמן. לעבוד רצוף במשך שעה או חצי שעה, יעשה יותר רע מאשר טוב. עדיף עשר דקות או רבע שעה מחולקים לדקה שתיים במשך היום. בוסרונים מתבגרים ממש בגיל שלוש. לפני זה אין כל כך עם מי לדבר ומי שיש לדבר איתו עסוק בלצחוק על חשבונכם. לכן אל תצפו לתוצאות בפרק זמן של חודש חודשיים. יהיו תוצאות , והן יהיו ברמה גבוהה, אבל אתם צריכים להתמיד. מאלף יכול ללמד אתכם איך ללמד את הכלב ואיך להתנהל איתו, אבל "מוצר מוגמר" אתם לא תקבלו. לא לפני גיל שנה וחצי. לפחות. בעצם אין דבר כזה מוגמר, הכלב צריך לעבוד כל הזמן. ככה זה.
זה כלב חכם. אמרתי כבר, ואני מדגישה, הבוסרון שלכם יהיה יותר חכם מכם. ולכן יתחמן אתכם נורא. הם גם משתעממים בקלות. אחרי שלימדתי את ליירה לבוא אליי. ולקח לי שתי חזרות. היא הלכה אחורה התיישבה, והסתכלה לראות מה אני מתכננת לעשות עכשיו. כשלימדתי אותה רגלי, היא הלכה בכיוון ההפוך ממני כדי לראות מה יקרה. כשביקשתי שבי היא עשתה ארצה. כשביקשתי ארצה היא עשתה שבי. לבוסרונים יש חוש הומור. וזו הייתה רק דוגמא. והיא כל הזמן כזו. בגלל זה צריך להיות יצירתיים באילוף. בסוף למדתי לנצל את התכונה הזו שלה לטובתי , לימדתי בסוף את כל הפקודות באמצעות שייפינג. זה היה מהיר כי היא חכמה ובכך שהיא תמיד נאלצה לנחש מה אנחנו הולכות לעשות, נמנעה ממנה האפשרות לתחמן ולעשות עליי שיגועים. וזה גם מצא חן בעינייה יותר, זה סוג של משחק ונתן לה תחושה של שליטה והעצמה ולא שאני מנחיתה עליה דברים מלמעלה. העובדה שלמדה בכוחות עצמה בלי עזרה שלי ועם המון חיזוקים, גרמה לכל ההתנהגויות האלו לשאת מטען מאוד חיובי ולכן כיום אין גם בעיה לבקש אותן, כי עצם הביצוע גורם לה להרגיש טוב עם עצמה. וזו עוד סיבה שאתם צריכים איש מקצוע – הם לומדים כל הזמן ומהר. אתם תעשו טעות פעם אחת , הם ילמדו אותה, ואז יהיה קצת יותר קשה לתקן ואתם יכולים להכניס אותם לסרטים של תיסכול וחוויה של כישלון.
תשתמשו בעיקרון פרימרק. כלומר תתנו דבר בדבר. כלבים מגיבים טוב לחיזוקים סביבתיים. וכך באופן אירוני, התנהגות אחת סבירה (אכילת זבל, מרדף אחר חתול) תתחזק התנהגות לא סבירה כלל (כלבה שמתנהגת בנימוס ומצייתת להוראות) תתנהגי יפה תשבי כאן ולא תזוזי, אני אתן לך לרעות את הכבשים. תשכבי כאן בשקט ושתינו נרוץ לחתול הזה (כשהיא קשורה ובפארק, לא ליד כביש). פריצת הדרך הגדולה שלי התרחשה כשלמדתי לנתב את כל הסביבה והגישה אליה דרכי ודרכי בלבד.
ליד המילה ניאורוטי במילון צריך לשים תמונה של בוסרון ! אולי כל כלבי הרועים יש להם משהו כזה. אבל זה מתיש לפעמים לחיות עם זה בבית. הם שמים לב להכל. כשהשכן שלי מניח שקית זבל ליד הדלת שלו, היא מתעצבנת. כשיש אצטרובל חדש שמונח בכניסה, היא מוטרדת. ואני בכלל לא רוצה לתאר לכם מה קורה ביום שגוזמים את השיחים בפארק והיא הולכת לה כנשמה אבודה ומעונה מסביבם. וכשנפל עמוד תאורה באחת הסערות זה בכלל היה סרט של תוגה קיומית ובחינה אקזיסטנציאליסטית מהורהרת – למה הוא כאן ? מה זאת אומרת שקודם הוא היה שם ועכשיו הוא כאן ? לא, זה לא יתכן ! אולי הכל טעות בחיים האלו ? – ואז כשפינו אותו מהשטח הכל התחיל מחדש. בטח זה היה טוב כשמשהו היה משתנה בסביבה הכפרית בצרפת, או שכבשה נעלמה מהעדר. אבל בעיר המודרנית המון דברים הם דינמיים ומשתנים ללא הפסקה והבוסרון , הוא לא השתנה.
בוסרון הוא כלב אנרגטי. אתם צריכים לפנות שעתיים כל יום לפעילות גופנית ועוד קצת זמן לעבודה מנטלית. כי פעילות פיזית לא מספיקה. הם צריכים גם לחשוב. אחרת הם לא מתעייפים וגם נעשים הרסניים ועצבניים. וכל הזמן צריך למצוא דרכים חדשות לאתגר אותם.
עם בוסרון אתם חייבים לעבוד יחד עם הכלב ולא נגדו, ולא ליצור קונפליקטים איתו, כי אז תסתבכו במלחמה שיהיו בה רק מפסידים. זה כלב שצריך לכבד אותו כדי לתקשר איתו והתקשורת הזו לא יכולה להיות חד סיטרית. באופן אירוני, שוב, זה כלב שנורא רוצה לעבוד אתכם ונורא רוצה הכוונה מכם, ונורא רוצה לרצות. אבל הוא לא מוכן שידרכו עליו. אפשר להפעיל לחץ, אפילו לחץ רציני, אבל חשוב שיבינו אתכם ולמה אתם עושים את זה. וחשוב לספק מוצא מהלחץ. ושוב, בשביל זה צריך מישהי שמבינה מה היא עושה. בוסרון הוא כלב צייתן מאוד כי הוא קשור אלייך ואוהב אותך ואוהב לעבוד, הוא מוכן למות בשבילך. והוא לא כלב צייתן כי הוא עצמאי ועקשן ויש לו שיקול דעת משלו.
אז כן, בוסרון מתאים למי שרוצה כלב גדול, מרשים וייחודי (עוד מילת גנאי) ומוכן להשקיע בו. הוא מתאים למי שרואים בו את החצי השני שלהם. ולמי שמוכנים לנסות להבין את מי שנמצא בצד השני של הרצועה.
נכון אלו קווים נורא כלליים, ונכון שיש הרבה יוצאים מהכלל בכל גזע ויש המון בוסרונים שלא יהיו כל כך טיפוסיים או יהיו עם פחות יצר כזה או אחר. אבל זה משהו לקחת בחשבון. כשיש הרבה יכולות לכלב, זה אומר גם שהרבה דברים יכולים להשתבש בדרך. ומי שחכם מאוד הוא לרוב ניאורוטי ומתוסבך בכל מין וגזע. ויש המון יצרים ותכונות שאי אפשר לגלות שהם גורים, כי הכלב מתפתח נורא נורא לאט ולכן ההורים יספקו לכם את האינדיקציה הכי טובה לאיך יהיה הגור שלכם וגם אז יש תכונות שמדלגות על דור שניים. ואני וליירה, זה מזכיר לי את סיפור האהבה של ג'יין אייר ומיסטר רוצ'סטר. טוב, לפחות מבחינת המסר הכללי. אהבה אמיתית יכולה להתקיים רק כשיש כבוד הדדי והבנה. וכשלשני הצדדים יש כוח. אומנם אצלנו לא הייתה כלבה מטורפת שמסתתרת בעליית הגג או אש או בריחה מהבית וגם לא התעוורתי ועדיין יש לי שתי ידיים, בערך. אבל חכו, הסיפור שלנו עדיין לא נגמר.
אני עשיתי את כל מה שלא צריך לעשות, אני טעיתי בכל שלב ושלב, טוב, אולי לא בהכל. אבל עשיתי מספיק טעויות כדי לבאס ולכבות אותה, כדי לגרום לה לאבד בי אמון. ואחר כך נאלצתי לעמול קשות כדי לתקן. אני הייתי לא ראויה. ואני למדתי את הלקחים שלי ואולי הפכתי לאישה טובה יותר ומאלפת מוצלחת יותר. אבל הייתי שמחה אם משהו חיובי יצא מהניסיון שלי שאנשים אחרים ילמדו משהו ממנו, למען כל הבוסרונים שבעולם.
כנראה שיש טיפוסים שונים גם בכלבים וגם באנשים …
ה"טיפוס" שלי (בוסרון זכר בן שנתיים וחצי) שונה מאוד ממה שאת מתארת כאן: הוא ידידותי לסביבה (אנשים, כלבים, וגם חתולים, אם כי הם לא מבינים את זה…), עדין (ובה בעת גמלוני להחריד …), רגיש, סבלני, רגוע ובעל בטחון עצמי רב. אנחנו כל הזמן צוחקים שאם יבוא אלינו פורץ הביתה, הוא יחטוף התקף לב כשהכלבלב יקפוץ עליו לתת לו נשיקה צרפתית.
אני חושב שמאוד משמעותי היכן הכלב גדל בחודשים הראשונים לחייו. הגורים שגדלו אצל דוד חוו סביבה שונה מאוד מזו של הכלבלב שלי: דוד הוא מאלף כלבים במקצועו והכלבים לומדים אצלו משמעת, ואכן שמעתי מהרבה בעלי כלבים מבית גידולו על חוסר בטחון של הכלבים, אולי מאחר ו"נשברו" ממשמעת מוקדמת מדי. כפון (ה"כלבלב" שלי) גדל בבית אחר, שבו מורגשים על כל צעד ושעל החום והרגישות של בני הבית, האווירה הנינוחה והרגועה והטיפול החם והאוהב שהגורים קיבלו.
החוויה שלי עם כפון מהיום שהבאתי אותו הביתה היתה שונה מאוד ממה שאת מתארת: הכלבלב ידידותי ורגוע להפליא, שמח לשחק עם כולם, ואפילו נעלב (רואים עליו לפי הגבות, כפי שאת מכירה) כשהוא מנסה ליצור קשר עין עם אדם חדש ואינו נענה בליטוף (אבל זה לא קורה הרבה …).
הכלבה שלך והכלב שלי הם כנראה בעלי מטען גנטי דומה (קודי/אונסקה) ובכל זאת אנחנו חווים את הכלבים שלנו בצורה שונה עד מאוד. כתבת יפה שהבוסרון מתאים למי שמוכנים לנסות להבין את מי שנמצא בצד השני של הרצועה. זה נכון כנראה לכל הכלבים (והאנשים). הכלב הוא נשמה לכל דבר. כמו עוד ילד במשפחה. עכשיו: אם את גדלה במשפחה של ערסים, את נהיית ערסית (או לפחות פרחה) בעצמך. אבל אם את גדלה בבית רגיש, מכבד, תומך ואוהב, גם את תגדלי להיות כזו.
אילו הייתי נדרש לתאר את הכלב שלי במילה אחת, המילה תהייה "נשמה" (ואפילו במבטא מרוקני כבד). ובשתי מילים: "נשמה טובה". חבל שאת כותבת את הדברים בצורה כזו נחרצת ובהכללה כאילו כל הבוסרונים כאלו. אחרי שתבלי 5 דקות עם הכלבלב שלי (איתי או בלעדיי) כבר תביני בעצמך שאי אפשר לקשור אותו במשפט אחד עם המילה "אסוציאלי", כפי שכתבת בחלק א'. למעשה העונש הכבד ביותר שאני יכול להטיל על הכלבלב (וזה כמעט לא קורה) זה לשלוח אותו "למקום" – כלומר להיות לבד בחדר אחר ולא עם כולם – וגם זה כל כך נדיר שאפילו עוד לא החלטתי מהו "המקום" שלו, כבר 4 חודשים אחרי שעברתי דירה…
מה שכן: כשהוא במצב-רוח שובב אז "שב" נענה בשכיבה תוך חיקוי מוצלח למדי של תנין, ו- "ארצה" נענה בהתישבות מיידית וחיוך גדול 🙂
קצת תמונות וסרטונים:
http://www.mobli.com/channel/1860409/beauceron
תודה רבה על התגובה המפורטת שלך. היה ממש כיף לקרוא.
תראה, זה מה שחוויתי ומה שחברים חוו.
אני שמחה שאצלך זה היה אחרת ושטוב לכם.
לא התווכחתי עם החוויה שלך, ואפילו שיעשע אותי לקרוא את תיאור הדברים מנקודת מבטך המיוחדת. מצד אחד ציער אותי לקרוא על הקשיים של הכלבה ושלך, אבל מצד שני התרשמתי עמוקות מההשקעה שלך, מהפתיחות ללמוד ולהבין את הכלבה ואת נקודת מבטה. זה לא טריביאלי בכלל ועל כך קבלי שאפו ענק.
היה חשוב לי להתייחס באופן מפורט כדי להראות שיכול להיות מאוד אחרת עם בוסרונים, שלא צריך בשביל זה להיות "מדיום" או "גורו" של כלבים (אני ממש לא), ושהחוויה המשותפת של כולם (וזה כולל את הבוסרון, ילדים, מבוגרים, ואפילו חתול הבית) יכולה להיות לא פחות ממופלאה.
אנחנו מציגים את הכלבלב בתערוכת בעלי החיים "פסטיחי" שתתקיים בחוה"מ פסח במקווה ישראל (טרם פורסם סדר שיפוט כך שאיני יודע באילו שעות, אבל נהייה בשלושת הימים של התערוכה), כך שמי שקורא ורוצה להתרשם – מוזמן לבוא להגיד שלום 🙂
נדב.