הדברים החשובים באמת (די) סמויים מהעין או למה אתם חייבים לקרוא את הספר Control Unleashed

/, העצמת כלבים, התנהגות, יש מה ללמוד מהם, כלבים, נסו את זה בבית, סיפור, ספורט כלבני/הדברים החשובים באמת (די) סמויים מהעין או למה אתם חייבים לקרוא את הספר Control Unleashed

הדברים החשובים באמת (די) סמויים מהעין או למה אתם חייבים לקרוא את הספר Control Unleashed

Control Unleashed

לפני שבועיים לערך פגשתי בפארק את השכנה עם הכלב שלה. היא אישה צעירה עם משרה מלאה ושלושה ילדים קטנים מאוד. לכן זה תמיד מרשים אותי כשאני רואה אותה מריצה את הכלב שאימצו מעמותה, עם האופניים. המשפחה הזו היא דוגמה נהדרת למשפחה שאימצה לה את הכלב המושלם בשבילה. אבל יש רק בעיה אחת ,היא אמרה לי, הכלב לא אוהב זכרים אחרים. כל פעם שהוא רואה זכר אחר הוא נוהם ונובח ומשתולל. והיא לא יודעת מה לעשות. אבל אצל סיזר מילאן, היא ראתה שצריך לשים את הכלב בארצה לא לזוז, בדיוק מול הגירוי, ולא לאפשר לו להשתולל. וזה מה שהיא מנסה לעשות. וכרגע, זה לא כל כך הולך.

כן, אמרתי לה. "את יכולה לעשות את זה. ואם תתחילי מספיק רחוק פיזית מכלבים זכרים אחרים, ואם מאוד תתעקשי ותבהירי לו שאת לא מוכנה להתנהגות הזו, ייתכן שזה יעבוד. כלומר, ההתנהגות תיראה אחרת. אבל האמת היא ששום דבר לא ישתנה באמת, לא לטובה לפחות. לכלב שלך יהיה עדיין קשה עם זכרים. הוא ירגיש בדיוק אותו הדבר. אולי אפילו גרוע יותר, כי לא יוכל להביע את הרגשתו, ואז, הרבה פעמים התוקפנות תצא בדרך אחרת. או שתחסלי את הנהמות והנביחות, את תחשבי שהצלחת, ואז תקבלי קרבות כלבים במתנה. רק בלי האזהרות שהיו לך פעם לפני".

(הבהרה – אין לי טלוויזיה. לא ראיתי את התוכנית המדוברת. אבל יש סיבה שכתוב תמיד בתחילת התוכנית לא לנסות את השיטות האלו בבית בלי להיוועץ באיש מקצוע. מה שזה לא היה שם, לכלב שלה זה לא התאים)

"אז מה אני יכולה לעשות ?", היא שאלה.

"לחשוב על זה מנקודת המבט של הכלב שלך", אמרתי. "לא טוב לו עם הזכרים. אז אולי אם תשני את ההרגשה שלו בנוגע אליהם, הוא יוכל להפסיק להתעצבן כל כך עליהם. הרי זה לא חוויה נעימה בשבילו להשתולל ככה".(בשביל הכלב הספציפי הזה זו לא חוויה נעימה. יש כלבים שנהנים מזה. אבל זה כבר סיפור אחר).

"את מכירה את XXXX ואת XXX ?", שאלתי, והיא עשתה פרצוף כתגובה. הרי מי לא מכיר אותן. שתי כלבות קטנות שמסתובבות יחד ותוקפות כל כלב (כמעט) שהן רואות. כמובן שהיא הכירה אותן, הן כבר הספיקו לתקוף גם את הכלב שלה. "אז זהו", המשכתי, "כמו שאת יודעת הן שכנות שלי ותמיד היו קרבות בינן לבין ליידי שלא מוכנה להישאר חייבת שמתנפלים עליה. היא שונאת אותן והיא נהגה ישר לקפוץ ולנגוס בהן. אין לי שדה ראייה שאני יוצאת מהבניין והן מחכות בכניסה והיא ישר קופצת והן קופצות ויש לי עוד כלבה, ובקיצור, היו המון מכות. היא שנאה אותן והיא עדיין שונאת אותן. אבל בחודשים האחרונים כבר אין מכות וכנראה שלא יהיו עוד".

עכשיו קיבלתי התעניינות רבה. "תראי", אמרתי. "ההרגשה של ליידי השתנתה מאוד לגביהן. בגלל תרגיל קטן ונחמד שנקרא "Look At That". בהתחלה, כל פעם שהיא הייתה מבחינה בהן במרחק (גדול), הייתי לוחצת על הקליקר* (את לא חייבת קליקר, את יכולה להתנות אותו למילה שאחריה יבוא פרס. רק תשתדלי להגיד אותה תמיד באותו הטון). היא הייתה שומעת קליק ואז כמובן שתשומת הלב שלה הייתה מופנית אליי, כי קליק אומר תמיד שעכשיו מגיע אוכל, ואז באמת הגיע אוכל. זה כמובן לא עבד כשהן קפצו לה על הגרון מטווח קצר. צריך להיות ריאליות. אבל עד מרחק של שלושה מטר, היו לי הצלחות יפות. תירגלנו את זה מספיק, ונוצרה התנייה. היום כשליידי רואה את XXXX ו-XXX הן הפכו לסימן שלה להתמקד בי ! היום הנוכחות של שתי הכלבות האלו אומרת לה – אוכל ! יש אוכל ! שימי לב! והיום כבר אין קליקר וגם אוכל אין. אני משמרת את ההתנייה הזו עם אוכל וקליקר אחת לשלושים יציאות בערך והיא עדיין עובדת מצויין. זה נותן לי את העוד שנייה כדי להשתלט עליה ולהתרחק מהן. את יכולה לעשות בדיוק אותו הדבר עם הכלב שלך. והוא יבין שזכר, כל זכר משמעותו אוכל או משהו נחמד. תקשרי לו את זה לדברים טובים. רק תתחילי מספיק רחוק שהוא עדיין יכול לשלוט בעצמו והוא לא בפאניקה."

העצה הזו התקבלה ברוח טובה.

והנה וידאו מיוטיוב שידגים למה הכוונה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=EuV3MOvvyr4]

העצה הבאה כבר בילבלה אותה לגמרי, אני לא מאשימה אותה. ניסיתי להסביר לה על שיטות ה-"Doggie Zen " . איך אפשר למשל, ללמד כלב לקחת נשימות עמוקות ולהרגע על פי אות. או לתגמל אותו על מיצמוצים ו"עיניים רכות", או פשוט על כך שיצור איתך קשר עין כהתנהגות דיפולט (התנהגות שהכלב למד להציע ללא פקודה או אות, כי היא תגמלה אותו בעבר והשתלמה לו בכל פעם שהוצעה) "איך עושים את זה", היא שאלה. "פשוט לוכדים", אמרתי. לוכדים ? היה ממש קשה לי להסביר לכידה**.

אך כאן תוכלו לראות סרטון נחמד שבו לימדו כלבה לנשום עמוק ולהרגע:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DIxELL4FkWI]

הטכניקות האלו (ורבות אחרות) לקוחות מעולם האג'ילטי. אם נדייק הן לקוחות מהספר Control Unleashed  של לסלי מקדיוויט ( Leslie McDevitt), ספר על אג'ילטי, אבל כל מאלף וכל אוהב כלבים באשר הוא צריך לקרוא אותו.

זהו ספר שמלמד טכניקות לשינוי רגשי, לשליטה עצמית של הכלב על רגשותיו, וליצירת כלב רגוע, מאוזן ובטוח בעצמו. אפשר לרפא ולאזן כלב חששן, פחדן, תוקפן או נלהב מדי על ידי אג'ילטי. וכל אחד שיש לו כלב שדעתו מוסחת לפעמים, שהוא נלחץ, או שהוא ריאקטיבי, כדאי לו לקרוא את CU – וזה כולנו.

הכל טמון בהרגשה. לא באם הכלב עושה ארצה מיד כשביקשנו. ואנחנו יכולים ליצור כלב שמרגיש טוב, שבטוח בעצמו ושסומך עלינו. הספר מכיל תרגילים רבים שהם מבריקים, יצירתיים, מוצלחים ומהנים. פירטתי שניים מהם. יש עוד הרבה. אני חייבת לציין כאן את גרסת העזוב/סירוב מזון המגניבה ביותר שנתקלתי בה. כן, אני זו שזורקת סופה של נקניקיות לכל עבר והכלבות שלי עומדות בשקט באמצע. הרבה יותר קשה להתאפק מול אוכל שעף ונזרק באוויר. או את הרעיון החמוד שכרטיס הכניסה לכל מקום שהכלב רוצה ללכת אליו, הוא פוקוס עלייך, הבעלים שלו.

בספר יש המון תרגילים מוצלחים שבונים שליטה עצמית וביטחון וקשר חזק יותר בינך לבין הכלב ומאפשרים לך להכיר אותו יותר. אבל יש בספר עוד המון המון סיפורים קטנים , חמודים על המון כלבים וה"בעיות" שלהם ואיך התגברו עליהם. על כלב היפרי, על אחת שלא יכולה להרגע, על זה שמגיב לכל דבר ועל היחסים בין כלבים לבני האדם שלהם. והם שבו את ליבי.

ובמיוחד הסיפור של רומר, הכלב הגזעי המתועד הראשון של מקדיוויט שנקנה עבור אג'ילטי וגודל על פי תוכנית מוקפדת כדי להיות לאלוף. ואז התגלה שיש לו בעיה כרונית בעמוד השידרה והוא לא יכול לקפוץ. זו הייתה נקודת משבר עבור הכותבת. לאחר זמן היא הבינה שהייתה כל כך ממוקדת בניסיון ליצור את הכלב המושלם, שמעולם לא עצרה לראות עד כמה רומר לכשעצמו הוא מדהים, בלי שיצטרך בכלל לעשות משהו. בגלל שלא יכל לעשות אג'ילטי הם עברו להתחרות בראלי או (סוג של תחרות משמעת + טריקים למיניהם, שכרגע לצערי אין בארץ) והוא היה מעולה. אבל הוא לא נהנה בכלל. וכך היא ויתרה על הראלי – או, כי אם הכלב לא נהנה, זה לא שווה את זה בכלל. ורומר נשאר בבית רק כ"חיית מחמד" . והוא נהדר כפי שהוא. היא תמיד אהבה את רומר, אבל השאיפות שלה החלומות והציפיות הפריעו לה באמת להכיר אותו. וכשהכירה ברצונות שלו, היא הצליחה באמת להכיר אותו ואת עצמה. 

הכלבים הם אלו שיכולים ללמד אותנו על עצמנו הכי הרבה. הם מורים טובים אם אנחנו רק נקשיב להם. וספורט צריך להיות כיף. והחיים עם כלב צריכים להיות מלאי הנאה. 

* קליקר – קופסה קטנה שמשמיעה רעש של קליק כל פעם שלוחצים עליה. ומסמנת לכלב שזו ההתנהגות שרצינו שיבצע. צליל הקליקר הוא סמן מצויין מכיוון שהוא ייחודי, מהיר ועיקבי. אחרי הקליק תמיד בא פרס. לרוב אוכל. אבל גם צעצוע יכול להיות גמול בהתאם לכלב ולסוג העבודה.

**לכידה. אקא Capturing בלעז – דרך לימוד התנהגות באמצעות קליקר. כאשר הכלב מבצע את ההתנהגות מיוזמתו, אנו "לוכדים "אותה באמצעות הקלקה. מתאים ללימוד דברים שאין שום דרך אחרת ללמד אותם, כמו לנשום עמוק, להזיז אוזן ימין או לגלגל עיניים מלמעלה למטה.

 

About the Author:

Leave A Comment