לברדורים עלייך ישראל

ליידי משחקת בכדור עם ילדים

ליידי משחקת בכדור עם ילדי השכונה

הלברדור הוא גזע פופולרי ביותר. בארה"ב ובקנדה זהו הגזע הנפוץ ביותר. האמת, לגמרי בצדק. אלו כלבים נפלאים. ויש להם בארץ גם יחסי ציבור לא רעים ככלבי שירות ונחייה וככלבי נייר טואלט (כן, גם אני לא מבינה איך גורי לברדור קשורים לנייר). כבעלת לברדורית וכמי שאילפה לברדורים אני מסכימה שזה אושר ועונג גדול לגדל לברדור.

בלברדור אין כמעט שום דבר טיבעי. הם יצירה אנושית מובהקת. הם לא כלב נורמלי. הלברדורים פותחו בראשונה לעבודה של החזרת רשתות דיג במים הקרים של האוקיינוס האטלנטי, באיזור ניופאונדלנד שבקנדה. הם לא רגישים לקור. הם גם לא רגישים לכאב (ולכן יכולים לסבול הצקות והתעמרויות מילדים ופעוטות ברמה שאף גזע אחר אינו מסוגל). הם חסרי פחד לחלוטין, שזו ממש לא תכונה נורמלית, אך אם זאת לחלוטין לא תוקפנים. לרוב הם ידידותיים להפליא לבני אדם ולחיות אחרות. אין להם שום רגישות לרעש (אפשר לפוצץ נפץ ליד האוזן של הכלבה שלי והיא תגיב בהנאה) וגם לא לתזוזות פתאומיות. מה שעושה אותם אידיאליים לחיים בעיר גדולה ולחיי משפחה.  הם חכמים וצייתנים ואוהבים ללמוד דברים חדשים. אוהבי מים ונהנים לשחות, יש להם יצר הבאה חזק מאוד, מה שפותח פתח לשלל מלהיב של משחקי כדור ופריזבי מהנים ביותר, שחלקם יכולים להתרחש ממש בתוך המים. בקיצור, כלב נהדר. וגם יפה.

אבל, לא כלב מושלם.

הלברדור הוא בור ללא תחתית, שואב אוכל וגורס אשפה. הלברדור תמיד רעב. ללא אימון ואילוף הוא ישאב כל דבר. ושאני כותבת כל דבר אני בפירוש מתכוונת לכל דבר, כולל ניירות, שקיות פלסטיק, אריזות, חול, עשב, חרא ומה לא. ולא נודע כי בא אל קרבו. קצת כמו הפרות האלו בחלום של פרעה. רק שאת הפרות אתם לא תיקחו  לוטרינר ותשלמו הון כדי  שיוציא את הגרביים שנתקעו להן במעיים. אבל קל ללמד לברדור סירוב מזון, אם אתם עקשנים מספיק, כמובן. באופן פראדוכסלי קל ללמד לברדור לסרב למזון רק כי הוא אוהב כל כך מזון. קל ללמד לברדור כל דבר, כי מקור המוטיבציה שלו כזה זמין. אוכל !  ויש גם את תופעת הכירסום. הם מכרסמים כל דבר. גם כאן עם הכוונה נכונה ניתן לשלוט בכרסמנות. לנתב אותה. בנוסף, כדי שיהיה הכי שמח שאפשר, גם יש להם נטייה נוראית להשמנה. זה כלב שכל החיים שלו צריך דיאטה ופעילות גופנית אחרת הוא מתנפח והופך לבועה. יש להם גם נטייה להיות מאוד מוצלחים בקיבוץ נדבות למאכל ממכם ומכל מי שעובר לידם. אתם חייבים להקשות את ליבכם כמו הפרעה הנזכר למעלה, אחרת תהיה לכם חיה שמנה וחולה. ולא, לא כל אחד יכול.

כעיקרון, יש שני סוגי לברדור. הלברדור בעל המזג הנעים והנוח, כמו שרואים אצל כלבי נחייה שהם רגועים ושקטים, כמעט אפאתיים. שזה הלברדור שיש לחברים ולשכנים שלך. והלברדור שאתם מאמצים, שהוא בכלל לא כזה להפתעתכם העצומה, אלא חיית עבודה אנרגטית ושמחה ביותר. היפראקטיבית למדי. הלברדור זקוק להוצאת אנרגיה רבה ולאילוף. גם לאחר הוצאת מרץ מרובה בכל זאת יהיה לו קשה לעיתים לשלוט בדחפיו. מכיוון שהוא חסר פחד ואמיץ להחריד ועם זאת עמוס בכל כך הרבה אנרגיה הוא יתקשה להבחין או לעיתים יתעלם משפת הגוף של כלבים אחרים וירוץ אליהם ישירות בשמחה כדי לשחק, בלי שום ניסיון לטרוח ולהציג את עצמו לפני. קצת כמו אדם לא מוכר שניגש אליכם ישר ברחוב, קורא לכם אחותי ומחבק ומנשק אתכם. וכשאתם אומרים לו שאתם לא מכירים הוא יגיד, אז מה קרה ? מה את כבדה? עכשיו אנחנו נכיר, תזרמי ! פלא שכלבים אחרים תוקפים אותם ? ואז מכיוון שהוא אמיץ מאוד ובכלל לא כואב לו והוא גם לא ממש מסוגל לעצור לחשוב רגע ולשלוט בעצמו, הוא לא נשאר חייב ויש מכות. לפעמים, זה דווקא הולך טוב, ההתעלמות ממה שכלבים אחרים משדרים והלברדור עם שימחת החיים שלו והאהבה והקבלה מצליח להוציא כלבים חששנים ודרוכים מהקליפה שלהם ולגרום להם להנאה והרגשה טובה. אבל לפעמים סתם יש מכות כי הלברדור לא מכבד גבולות.

גם עם בני אדם ללברדור אין שום סטנדרטים והוא לא מציב גבולות . אבל עם בני אדם זה הפוך, ללברדור אין גבולות עבור עצמו. כל אחד שניגש, מתעניין ומלטף אותו, מתקבל בברכה ובשמחה. לא צריך להציג את עצמך. לא צריך להתקרב הדרגתית. אפשר ישר לבוא ולהניח ידיים. בכל מקום ! בכל דרך ! בדרך כלל הם באים לכל אדם שרק מסתכל לכיוון שלהם. טיפוסים שכלב נורמלי שמכבד את עצמו היה נרתע מהם באימה – שיכורים, עקומים, צולעים, מריחים מוזר, לבושים שונה – מתקבלים אצל הלברדור בשימחה.

למעשה, אצל חלק מהלברדורים, ככל שהאדם יותר משונה ויותר מסכן ויותר עלוב, כך הם יאהבו ויתלהבו ממנו יותר. שלי בכלל מתפקדת כעובדת סוציאלית דה לה שמעטה. אני לא ממש מבינה למה צריך ללמוד בחוג לעבודה סוציאלית במשך שלוש וחצי שנים. כשכל מה שצריך, נגיד אם רוצים לקבוע למי כדאי לתת קיצבה של ביטוח לאומי, זה להעמיד את עלובי החיים בשורה והכלבה כבר תדאג לגשת לעלוב, המסכן והאומלל המדוכא ביותר ולנסות ללקק כל חלק בגופו באמפתיה וניסיון לעודדו. (אני חושבת שממש אפשר לחסוך ככה את כל הכסף שמשלמים לוועדות ).

 הלברדורים הם אוהבי אדם, כל אדם באשר הוא אדם. אבל במיוחד אם הוא ילד קטן. חלקם מאוד מאוד אוהבים ילדים.  זה לא אומר שהם לא אוהבים את בעליהם, כי הם כן, אבל גם כל השאר הם החברים הכי טובים שלהם, לא רק אתם. כן, הם סוג של שרמוטות. הם אוהבים בני אדם כי הם פשוט אוהבים. לא צריך להתאמץ בשביל האהבה הזו. לא צריך לעבוד בשבילה. היא שם ותמיד תהיה שם. כשאתם הולכים איתם בגינה הציבורית או ברחוב, הלברדור שלכם הוא רכוש ציבורי וכל אחד ניגש אליו וכל אחד מלטף והלברדור נהנה מזה עד בלי די. ואז מי שיש לו כלב נורמלי שלא אוהב שזרים מוחלטים באים ושמים עליו ידיים, חושב שהכלב שלו הוא המשוגע. שהכלב שלו, שמפחד מדברים לא מוכרים וחדשים, מרעשים ומתזוזות והופעות פתאומיות, הוא המשונה שצריך טיפול. הלברדורים הציבו סטנדרטים מאוד מוטעים.

 כמובן הם טובים לעבודה ככלבי שירות כי האהבה והקבלה ללא תנאי שלהם היא מדהימה. ראיתי את הכלבה שלי מחוללת נסים. ילדים שלא דיברו התחילו לתקשר, בהתחלה הם סיפרו את הסודות שלהם לכלבה באוזן. ילדים עם מוגבלות שלא רצו ללכת כי זה היה להם קשה ומפחיד קמים עבור הלברדורית כשהם נשענים עליה ואוחזים בפרוותה ושניהם הולכים לאט אחד ליד השני. ילדים שסבלו מקשיים ריגשיים והתפתחותיים מצליחים להתגבר ולהביע רגשות. ילדים שמפתחים קואורדינציה ושיווי משקל באמצעות משחקי כדור וטיול עם הכלבה קשורה ברצועה. הכלבים האלו, הם מלאכים אמיתיים. אבל , אני מודה, זה קצת מעצבן שהכלבה שלך היא החברה הכי טובה של כל מי שהיא פוגשת , כולל אנשים שאת רוצה לחנוק. כי כולם נהדרים. וכל בני האדם מדהימים. תמיד חשבתי שאם לברדורים היו בני אדם היו מאבחנים אותם כלוקים לפחות בהיפומאניה, אם לא במאניה מוחלטת. קשר עם המציאות אף פעם לא היה להם. מספיק לראות ולהבין איזו דעה מצוינת יש להם על המין האנושי כדי להבין שהם לחלוטין מטורללים.

ליידי בפורים

אבל, כן. אני בהחלט ממליצה על לברדור ככלב. אם יש לכם בערך שעה וחצי פנויות ביום כדי להוציא לכלב אנרגיה. ואם לא איכפת לכם שהכלבה שלכם היא הסלב של הפארק וכל אחד שעובר אומר לכם "אלו הכלבים הכי טובים, אני אומר לך, הכי טובים. זה הכלב של העיוורים, זה" , כשהוא ממזמז אותה בכבדות ומנסה להאכיל אותה למרות שדרשת שלא יעשה את זה. אז כן לברדור – זה כלב נהדר !

נ.ב. שכחתי. זה גם כלב נושר. המון שיערות. צריך להבריש לפחות פעם בשבוע ובכל זאת השערות כמו מחטים נכנסות לכל מקום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s